הבחירות לרשויות המקומיות: האם כולנו יצאנו מופסדים?

פחות מיממה לפני הבחירות, שגיא פלדמן מציג את התוצאה הראשונית - הפעם אין סקרים או מסרונים פיקטיביים

בחודשים האחרונים עם הצהרתם של המועמדים לראשות עיריית ראשון לציון נוספו להם נאמנים. דרך חוגי הבית, מפגשים ברחובות העיר, מכרים, השפעות הקמפיין המתמשך ועוד מגוון סיבות. אלו מצהירים בגאון על התמיכה במועמדם, ובטוחים כי יישב על כיסא ראש העיר וימלא את תפקידו - כשבראש מעייניו טובת התושב. אם עד לפני הבחירות הפורומים העירוניים היו הבמה המרכזית להשמיע את הקול, אז במהלך הקמפיין העירוני של המתמודדים, רחובות העיר עצמם הפכו לזירה המרכזית. וככל הנראה היו חלק "מהנאמנים" שרק חיכו לרגע בו יוכלו לצאת לפעולה בכדי להראות נוכחות בדמות נזקים מבלי להיראות.

בניגוד לנאמנים המוצהרים של המועמדים שבעימותים שלהם ניתן לדעת נגד מי - בנוסף מתקיימים קרבות וירטואליים ומוחשיים שלא ניתן להתעלם מהם, אלו החלו בהשחתת מצבה, ניקוב צמיג, ניפוץ שמשה והמשיכו בהשחתת שלטים בכל אזורי העיר, פתיחת עמודי פייסבוק פיקטיביים והפצת מסרונים שקריים לכלל התושבים - האם זוהי מערכת מתוכננת ומשומנת היטב שנועדה להביא לניצחון של מועמד כזה או אחר? או שמא נקמנות מסיבה שעדיין לא ידועה? ככל הנראה רק לאחר שהתלונות שהוגשו במשטרה בגין חלק מהסיבות המוזכרות יסתיימו להיבדק. רק אז דברים יחלו להתברר. אך כיום פחות מיממה לפני הבחירות, התושבים הם אלו שיצאו מופסדים.

"מתי זה יסתיים כבר?", נהיה המשפט השגור בפיהם של תושבים רבים. נמאס להם ממפגני כוח בלי בעלים, ותרבות רעה שמציגה איך לא צריך לנהוג. איזה חינוך אפשר להעניק לילדים כאשר בזמן בחירת מי שאמור לשמש כמנהיג של העיר - מתקיים רק הרס? וכיצד אפשר לתת אמון בבריחה מאחריות? התקווה היא כי גורמי החוק יעשו את עבודתם נאמנה, אך עד שזה יקרה צריך להוריד את דגלה של ראשון לציון לחצי התורן - בציפייה ענקית כי האדם שייבחר יידע להניף אותו מחדש בגאווה.