הלייק הבא הוא אתם

תמונות, סרטונים והצעות נישואין - אחרי גלילה של מאות דקות בסמארטפון מדי יום, שגיא פלדמן משתף בהחלטה להיפרד מהרשתות החברתיות ל - 24 שעות כל שבוע

לפחות חמש פעמים ביום מרחיק ממני את הפלאפון מטווח הראייה/שמיעה/נגיעה, "חייב לנצח את הממזר בנסיונות ההשתלטות על האנושות", אומר לעצמי בכוונה אמיתית אבל בעשרות הפעמים האחרות רק מקרב אותו אליי וגולל עם האצבע על המסך כאילו החיים שלי תלויים בסטורי של ההוא שכבר ארבע שנים לא נפגשנו או שהאושר מותנה בתמונה של הכלב דמוי עכבר של ההיא שאין לי בכלל מושג מאיפה אנחנו מכירים. כמו תנועה בלתי רצונית זה חוזר על עצמו: שליפה -גלילה - החזרה.

הבנתי לחלוטין כבר שלא אוכל לחזור לאותם ימים שהייתי מנותק לגמרי מהסמארטפון, אז כשהאימייל הראה מספר חד ספרתי של הודעות ואלוהי ה- WIFI עוד לא קם לתחייה. הרי המציאות היומיומית היא דינאמית וכיום הסמארטפון מהווה מחשב שבזמנים מסוימים יכול להיות העוזר האישי/חבר הכי טוב או לעומת זאת האויב הגדול ביותר של הזמן, אותו זמן שלא יחזור עוד לעולם. אז החלטתי שבשביל לנצח את עצמי מדי שבוע - בכל ערב שבת זמן קצר לפני הקידוש אקח פרידה זמנית של 24 שעות מכל הרשתות החברתיות, הרי בלעדיהן הסמארטפון חוזר להיות חתיכה מלבנית שאפשר לצלם בעזרתה ולדבר מדי פעם עם אנשים.

בפעם הראשונה בכל פעם שאחזתי בפלאפון האצבע קיפצה לה לבדה לאינסטגרם או לפייסבוק אך עמדתי במילה שלי ולא שתיתי מידע מיותר שלא תורם לי בכלום אבל בכל זאת הייתה איזו הרגשה של שבירת צום אחרי שיטוט ברשת אחרי 24 שעות. בפעם השנייה זה כבר היה יותר קל אך עדיין הצורך לעדכן, להתעדכן ולהציץ לחיים של אחרים קינן לו אי שם במח, והוא גם ימשיך להקיש על הדלת בין הצעת נישואין כזאת או אחרת עם בלונים והרבה דברים אדומים. הרי רובינו אומרים שאנחנו לא רואים האח הגדול, לא מכורים לרשתות החברתיות ורוצים שהחיים יהיו בדיוק כמו בסרטים עם הסוף הטוב, ולמרות זאת אנחנו סוטים ממה שהגדרנו לעצמנו בראש כנורמאלי בשביל שהתנועה תמשיך ומשהו שם בלב או בסיפוק המידי יעשה לנו נעים.

"הדבר הכי נכון לעשות, הוא מה שהכי נכון עבורך"

הפרידה השבועית הזאת הפכה את הסופ"שים להרבה יותר שקטים כי התחלתי להיות הרבה יותר נוכח ברגע עצמו בלי שום גורם מפריע. הנוף בטיולי בשבת נעשה הרבה יותר מעצים בגלל שהסתכלתי עליו כחלק מטבע ולא כעוד פוסט עתידי בשביל "אושר" זמני, ונראה לי שאפילו הנפש שלי מוקירה תודה ומפיקה לקחים לימים האחרים בשבוע. הציניקן שבי היה קורא לזה "לשמור שבת - הדור הבא" אבל הכותב שבי רק רוצה שתחיו מבעד למסכים בלי הגדרות או הכללות, כי הלייק הבא הוא אתם והבחירות שלכם.