כבר ביקרתם בחדר כושר ליצירתיות?

"יש ברגע הזה תרועות ניצחון שקטות על אדון זמן וגברת שגרה", ראש ממשלת המילים, שגיא פלדמן משתף אתכם בכמה כללים שיעזרו לכם למקסם את הכתיבה

כבר שמעתם על שיא העולם ביצירתיות? להיות בספרי גינס לצד החמור הגבוה בעולם או הדיג'יי המבוגר בתבל זו יכולה להיות הזדמנות נפלאה ואולי בלעדית אך אין מספיק מקום בספרים עבי הכרס בשביל לכלול אינספור שיאני עולם ביצירתיות, ובינינו הכותבים שוברים בכל פעם מחדש את מדד האמנות שבהם. מן אנשי מילים שמונעים מתשוקה למה שהם באמת אוהבים, ומטפסים לגבהים ומקומות שרק באמצעות הדמיון ניתן להגיע אליהם. כמה כללים שיעזרו לכם לשמור על כושר כתיבה - כי בשביל מילים חודרות רצף אימונים קבוע.

1. היו אתם - בין הרצוי למצוי של כל אחד מאיתנו קיים דיסוננס ובשביל להשקיט או להשתיק רעשי רקע מיותרים, השיטה האידאלית היא להיות עצמכם. לעיתים אופן הביטוי: בעבודה, ביומיום או בפרויקטים שאתם מגדירים כחלומות עם דד ליין להגשמה ינסקו רק בזכות כך שאתם נותנים במה ל-אני שלכם. בפעמים אחרות האויב שיתייצב מולכם יהיה בסופו של יום האדם שאתם. "האם אני פועל נכון? מתי אזכה להכרה שלי כיוצר?", אלו רק חלק קטן מן השאלות אשר יצוצו במהלך הדרך, וכאן נכנסת חשיבותה של המודעות העצמית בתהליך היצירה שהולכת יד ביד עם יכולת תיעדוף המשימות, המטרות וההישגים וכמובן שאל אלו מצטרף הכוח לא לנסות להיות חיקוי זול של אדם אחר. ככל שהיכולת להישאר נאמנים לעצמכם תתעצם כך יפרחו זרעי האנרגיה שלכם ותפתחו אותנטיות שתישא את שמכם בגאון עד שיגיעו אחרים שירצו פשוט להיות: אתם.

2. תלמדו מאחרים - לאחרונה עשיתי חושבים על החלטות שקיבלתי כיוצר. הבנתי שהיו צעדים שפספסתי את הנחת הרגל עליהם. אין בי טיפת חרטה על כך כי בכל צעד בחיי קיים בי הרצון להגדיר מחדש את סף 100% וזה היה מתוך רצון להיות ממוקד יותר בבחירות אחרות ולא להקשיב לעצות ON THE WAY של יוצרים אחרים - האם זה היה נכון? מה היה קורה אם? בינינו, זה בכלל לא משנה ולמדתי מכך להמשך, וכעת אולי זה ירטיט משהו אצלכם. טוב להיות ראש פתוח ולא לחשוב שאתם טובים יותר ממישהו אחר בשביל להקשיב לו. זמן הוא אחת המתנות החשובות ביותר שאתם יכולים להעניק לעצמכם ולפעמים כשאתם לומדים מכותב אחר דבר או שניים לא רק שאתם משפרים את כישוריכם - גם מכסת הזמן שלכם גדלה לאחר שאותו יוצר העביר אליכם את השיעור שהוא למד. ככל שהלמידה שלכם תימשך כך תהיו חיוניים יותר בין אם כשכירים או פרילנסרים. זו גדולה להבין שאתם לא יודעים הכול: הגיע הזמן שתתחילו לקבוע פגישות עם אנשים שמסקרנים אתכם, תתעמקו ברשתות חברתיות של דמויות מפתח שמעוררות בכם השראה, תקראו ספרים ייחודיים (ממליץ כהתחלה על חוכמת המצוינות של רובין שארמה) ובעיקר תשאלו מבלי לחשוש שמא תיראו פחות מבינים. ידע הוא כמו שריר שיכול וצריך להתחזק בכל עת.

"עד שיגיעו אחרים שירצו פשוט להיות: אתם"

3. תתעניינו גם במה שלא מעניין אתכם - "מה? על מה אתה מדבר?", הרמתם לעצמכם גבה, אז זה כבר טוב. כוונתי היא לקחת כאתגר פעם בכמה חודשים תחום מסוים שאין לכם שום חיבור אליו וללמוד עליו. למה? כי יציאה מאיזור הנוחות עשויה להניב תוצאות שלעולם לא הייתם מגיעים אליהן בגלל הצעדים הלא מוכרים אשר ביצעתם. בזמנו נזרקתי למים בבניית האתר ממנו את קוראים את הטור הזה - בלי שום ידע מוקדם. הכול עניין של גישה.

4. תוקירו את עצמכם - בכל משחק כדורגל תשמעו את הקהל מקלל את השופט. לפעמים בן זונה זו מחמאה אחרי מבול ה"מחמאות" שנשלחות אליו. מן שיפוטיות כלפי השופט וזה לא רחוק ממה שאנחנו עושים לעצמנו. מדי יום שופטים את עצמנו עד לכך שמבלי לשים לב נעלם לו הפרגון העצמי. אומנם לא הכותב הוא זה שצריך להנחות אתכם מה להגיד ל- אני שלכם אבל אתם יכולים להתחיל בכמה מילים טובות: מוקיר/ה את עצמי על ______ (השלימו את החסר). אם ההוקרה הגיעה תוך שניות אחדות אז שיחקתם אותה. מוזמנים לאמץ זאת כבר בקפה הראשון של הבוקר בעת תחילתו של יום עבודה.

5. תנשמו גם כשאין אוויר - בחודשים האחרונים במשך 10 שניות בשעות הבוקר המוקדמות: בפקודה של הבחור המזוקן שמכנה את עצמו ראש ממשלת המילים נעצמות עיניי ובזו אחר זו מגיעות שאיפות איטיות ונעימות. יש ברגע הזה תרועות ניצחון שקטות על אדון זמן וגברת שגרה. הרי הכתיבה היא בערך כמו השגרה. לפעמים באה בדיוק בזמן ובתקופות אחרות חונקת כמו הוי הכחול בוואטסאפ. הכי חשוב זה להבין שלא משנה באיזו מסגרת תהיו, יש צורך לעצור אט אט ולהביט על עצמכם מהצד בשביל להבין שהכול הוא חלק מהסיפור בו אתם משחקים את הדמות הראשית.

כעת תוכלו להתחיל באימון שלכם בחדר הכושר ליצירתיות או לחלופין ליישם את הכללים האלו על כל תחום שאתם רואים לנכון בחייכם. לשבור שיאים? להיות שם דבר? אף אחד לא רודף אחריכם במשחק הזה שקוראים לו החיים - ואם יש לכם תחושה שכן אולי פשוט תשנו את החוקים.